תרשיש (אבן חן מקראית)
תַּרְשִׁישׁ היא האבן הראשונה בטור הרביעי בחושן הכהן הגדול, והיא מיוחסת לשבט אשר.
התרשיש במקורות
[עריכת קוד מקור | עריכה]וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ וְשֹׁהַם וְיָשְׁפֵה מְשֻׁבָּצִים זָהָב יִהְיוּ בְּמִלּוּאֹתָם
וְהַטּוּר הָרְבִיעִי תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה: מוּסַבֹּת מִשְׁבְּצֹת זָהָב בְּמִלֻּאֹתָם
מַרְאֵה הָאוֹפַנִּים וּמַעֲשֵׂיהֶם כְּעֵין תַּרְשִׁישׁ וּדְמוּת אֶחָד לְאַרְבַּעְתָּן וּמַרְאֵיהֶם וּמַעֲשֵׂיהֶם כַּאֲשֶׁר יִהְיֶה הָאוֹפַן בְּתוֹךְ הָאוֹפָן.
וָאֶרְאֶה וְהִנֵּה אַרְבָּעָה אוֹפַנִּים אֵצֶל הַכְּרוּבִים אוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד וְאוֹפַן אֶחָד אֵצֶל הַכְּרוּב אֶחָד וּמַרְאֵה הָאוֹפַנִּים כְּעֵין אֶבֶן תַּרְשִׁישׁ.
בְּעֵדֶן גַּן-אֱלֹהִים הָיִיתָ, כָּל-אֶבֶן יְקָרָה מְסֻכָתֶךָ אֹדֶם פִּטְדָה וְיָהֲלֹם תַּרְשִׁישׁ שֹׁהַם וְיָשְׁפֵה, סַפִּיר נֹפֶךְ, וּבָרְקַת וְזָהָב; מְלֶאכֶת תֻּפֶּיךָ וּנְקָבֶיךָ בָּךְ, בְּיוֹם הִבָּרַאֲךָ כּוֹנָנוּ.
אשר על תרשיש, ונקרא קריאוליק. וגונה כגטו השמן. וסגלתה לעכל המאכל, וכל שכן למי ששוחקה ומערבה במאכלו, ונעשה בזה עב ושמן שנאמר מאשר שמנה לחמו.
— הרב אליהו הכהן, מדרש תלפיות
זיהוי
[עריכת קוד מקור | עריכה]רש"י[1] כותב שהאבן "תרשיש" היא קריסטל[2].
תרגומים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- פליניוס הזקן, בן המאה הראשונה לספירה, מזהה את התרשיש כ- Chrysolitos, כריזוליט[דרושה הבהרה].
- גם יוסף בן מתתיהו וגם תרגום השבעים מזהים את התרשיש ככריזוליט.
- הרס"ג מתרגם "תרשיש" כ-"אזרק", שמו הערבי של הצבע כחול.
- הרמב"ם (על ברכות פרק א' משנה ב') כותב שצבע התכלת דומה לאבן התרשיש.
- תרגום אונקלוס מתרגם כרום ימא, כלומר אבן הים.
- תרגום המלך ג'יימס גורס בריל.
- גם תרגום התנ"ך של ה-Jewish Publication Society of America משנת 1917 מכוון לבריל.
- מכון המקדש זיהו את האבן עם אקוומרין.
מאחר שאקוומרין הוא סוג של בריל, הרי שתרגום זה לתרשיש מקובל ונפוץ.
תרשיש הוא גם שם של ארץ לחופי הים התיכון, ויש מפרשים שאבן התרשיש נקראה כך כי הגיעה מארץ תרשיש.[3]
אבני חן ומינרלים המיוחסים לתרשיש
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מ' סברדמיש וא' משיח, אבני חן, הוצאת מדע אבנים יקרות
- עולם התנ"ך, ספר שמות, הוצאת דודזון-עתי